עידו נפל בקרב בדרום לבנון, בשבת, י"ח באב תשס"ו (12.8.2006), באחד הקרבות הקשים של המלחמה, כאשר הטנק שלחם בו בסלוקי נפגע מטילי נ"ט. עמו נפלו מפקדו, סרן שי ברנשטיין, וחברו לצוות סמל-ראשון עמשא משולמי. חבר צוות נוסף נפצע.
לאחר המלחמה קיבלו הארבעה ציון לשבח מטעם מפקד אוגדה 162 – וכך נכתב בכתב הצל"ש של עידו: "סמל עידו גרבובסקי תפקד במהלך הלחימה כתותחן בטנק מ"פ סרן שי ברנשטיין. סמל-ראשון עידו תפקד באופן עצמאי בטנק, והיה שותף בכמה קרבות בכפרים אלו: מרכבה, תלוסה ומג'דל סלים שבהם הרגו הוא וצוותו כמה מחבלים. בצהרי שבת, כשטיפס טנק המ"פ בציר העולה למבואות הכפר ע'נדוריה, קרס הציר מאחורי טנק המ"פ ונוצר נתק בין כוח המ"פ לשאר הפלוגה מאחור. כשעה ארוכה נלחם הטנק בגבורה, כשהמ"פ מנסה לחפש ציר תנועה חלופי לגדוד הנע בעקבותיו. הצוות תפקד באופן עצמאי עת שהמ"פ היה עסוק בלחימה, בניסיון חיפוש ציר וחילוץ טנק מ"מ 2 שנתקע בסמוך. סמל-ראשון עידו, כפי שנהג בכל שבועות הלחימה, סרק באופן עצמאי, איתר מטרות ודיווח למ"פ על ממצאיו גם כשהבין שטנקי הפלוגה הסמוכים נפגעים. … סמל עידו גרבובסקי הפגין רוח לחימה, יוזמה, אומץ לב תחת אש, אחוות לוחמים, קור רוח ועצמאות."
במבצע חילוץ מורכב וממושך תחת אש כבדה פונו עידו ועמשא שנפגעו אנושות למטע זיתים, שם מתו מפצעיהם. הוריו של עידו מספרים את אשר שמעו מחבריו לפלוגה על רגעיו האחרונים: "עידו נתן נשיפה עמוקה ואחרונה וחבריו צעקו 'גרבובסקי אנחנו אוהבים אותך'." עידו היה בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין בראש העין. הותיר הורים ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
12 Rounds For Time:
12 Goblet squats 32/24kg
8 Pull-ups
12 Burpees
8 Handstands
